הנהיגה באוטובוס זעיר ציבורי או פרטי עשויה להיות מקור תעסוקה יעיל במיוחד עבור מי שנהנה לנהוג, שמאמין שהוא עושה זאת היטב, ושרוצה לבוא במגע עם נוסעים.
עם זאת, יש לזכור שנהיגה באוטובוס זעיר אינה זכות, אלא פריווילגיה, והנהגים צריכים לעמוד בתקנות התעבורה הקבועות בחוק ונוגעות לנהיגה ולתפעול של האוטובוס הזעיר.
כדי לדעת בדיוק מה קובע החוק לגבי הסעת נוסעים באוטובוס הזעיר, ומהן החובות של הנהג והדרישות ממנו, ריכזנו את תקנות התעבורה לנהגים.
לפני הכל – מה ההבדל בין אוטובוס זעיר ציבורי לפרטי
סיווג דרגות הרישיון בארץ מבדיל בין שני סוגי רישיונות להסעת נוסעים באוטובוס זעיר – רישיון D2 הוא רישיון לאוטובוס זעיר ציבורי, ואילו רישיון D3 הוא רישיון לאוטובוס זעיר פרטי.
ההבדל בין שני סוגי הרישיונות אינו טמון בסוג הרכב – למעשה, שני סוגי הרישיונות מקנים למחזיק בהם את האפשרות לנהיגה על אותו כלי הרכב ממש, אשר עונה על התנאים הבאים:
- משקלו מגיע עד לחמישה טונות
- מיועד להסעה של עד חמישה-עשר נוסעים (למעט הנהג)
אם כך, מהו ההבדל בין הרישיונות?
ההבדל הוא באופי הנוסעים – המחזיק ברישיון ציבורי רשאי להסיע כל נוסע לקבלת תשלום ממנו, ואילו המחזיק ברישיון פרטי מוגבל להסעות פרטיות בלבד.
יש לציין, שכאשר מדובר בנהג אשר עובד עבור חברה פרטית (כזו שהסעות אינן תחום העיסוק של החברה), ואשר מסיע את העובדים של החברה, לרוב יוכל להסתפק ברישיון לאוטובוס זעיר פרטי בלבד.
עם זאת, לביצוע הסעות סדירות של לקוחות חיצוניים – בין אם מדובר באופי עבודה המתנהל מול לקוחות בודדים, כמו זה של מונית שירות, ובין אם מדובר באופי עבודה המתנהל מול קבוצות, כנהג הסעות עצמאי – יש צורך בהחזקת רישיון לאוטובוס זעיר ציבורי.
הגדרה: מהו "אוטובוס זעיר"
בפשטות, ניתן לחשוב על אוטובוס זעיר כעל מיניבוס, כלומר רכב להסעת נוסעים שאינו גדול כמו אוטובוס מצד אחד, אך יכול להכיל יותר נוסעים מיכולת הקיבולת של מונית או של רכב פרטי מצד שני.
עם זאת, מבחינת משרד התחבורה ישנה הגדרה מדויקת אשר קובעת את היותו של כלי רכב "אוטובוס זעיר", וכך כל אדם יכול לדעת באילו כלי רכב יוכל לנהוג עם קבלת רישיון מסוג זה:
- משקל עד חמישה טונות: משקלו של כלי רכב העונה להגדרה "אוטובוס זעיר" לא יעלה על חמישה טונות.
- הסעה של עד חמישה-עשר נוסעים: מלוא יכולת הקיבול של האוטובוס הזעיר, כלומר, מספר מושבי הנוסעים אשר הוא יכיל, לא יעלה על 15 (למעט הנהג).
- מותקן בו מרכב תקני
- ברישיון הרכב, הוא מצוין כ"אוטובוס זעיר"
בעוד שארבע הנקודות הללו הן ההגדרה הרשמית של "אוטובוס זעיר", החוק קובע תקנות רבות נוספות המגדירות את התצורה של האוטובוס שרק היענות להן מאפשרת את הפעלת האוטובוס הזעיר.
התקנות הללו נוגעות בעיקר לאלמנטים שונים באוטובוס שנועדו להבטיח את הביטחון של הנוסעים פעמים רבות, וסיכום מזורז שלהן יכול להימצא להלן:
- פתחי יציאה סטנדרטיים יימצאו רק בצד ימין של האוטובוס כאשר המושבים יהיה בנויים כך שהגישה אליהם יהיו רק דרך הפתחים הללו.
עם זאת, הצד השמאלי צריך להיות מצויד ביציאת חירום, ואם אין דלת חירום בצד השמאלי צריך להיות מותקן בו חלון מילוט עם אמצעי פתיחה, שליפה או שבירה לצידו.
- פתח חירום חייב להימצא בגב האוטובוס, עם אפשרות לפתיחה מבפנים גם כאשר הדלת נעולה מבחוץ.
- חגורות בטיחות צריכות להיות מותקנות בכל המושבים של האוטובוס הזעיר שאין מושב או מחיצה לפניהם.
אוטובוסים זעירים שיוצרו משנת 1998 ואילך נדרשים בחגורות בטיחות עבור כל המושבים – חגורות תלת נקודתיות עבור מושבים בדפנות, וחגורות מותניים במושבים האמצעיים.
- מראות האוטובוס הזעיר יכללו, (1) מראות צד שישקפו באופן ברור את שני צידי האוטובוס ואת הדרך מאחוריו, (2) מראה קמורה נוספת בצד הימני שתשקף לנהג את הנעשה על הקרקע, ו(3) מראה מרכזית רחבה שתאפשר לנהג להביט על כל הנוסעים.
- מושבי האוטובוס הזעיר יהיו מעוגנים לרצפה וינעלו לרצפה בעת ישיבה עליהם על ידי מנגנון נעילה אוטומטי.
תהיה גישה לכל מושב.
- אם הותקנו מאפרות, הן יהיו שקועות וללא בליטות חדות, וליד כל מושב או חלון יודבק סימון האוסר על עישון.
- מנעול ביטחון שמאפשר את סגירת ההגה או תיבת ההילוכים יותקן באוטובוס הזעיר.
- מגבה וגלגל חילוף ימצאו בכל עת באוטובוס הזעיר, כאשר הגישה להוצאתם אינה תעשה מן הצד השמאלי של האוטובוס הזעיר.
- מזגן יהיה מותקן באוטובוס הזעיר, ואם האוטובוס כולל עשרה מושבים או יותר, המזגן יהיה מפוצל לחזית ולחלק האחורי.
- באוטובוס הזעיר יימצאו משולש אזהרה, פח אשפה לשימוש הנוסעים, מטפה למקרה חירום, ציוד עזרה ראשונה, נורות להחלפה.
- בין מערכות האוטובוס הזעיר יימצאו מערכת ABS, ומערכת זמזם נסיעה לאחור אשר מופעל באופן אוטומטי עם נסיעה לאחור.
הסעת תלמידים וילדים באוטובוס הזעיר
תקנות הרישיון עבור האוטובוס הזעיר מתירות הסעה של עד חמישה עשר נוסעים למעט הנהג בכלי הרכב.
עם זאת, בעוד שהנקודות הנוגעות להסעת בגירים קשורות אך ורק לדרישות הטכניות הכלליות מתצורת האוטובוס הזעיר, כאשר הדבר מגיע להסעת ילדים ותלמידים, החוק מציין תקנות ספציפיות הרבה יותר.
תקנה 83 בתקנות התעבורה קובעת את הדרישות עבור הסעות ילדים, וניתן לסכם אותן בנקודות הבאות:
- רכב להסעת ילדים: האוטובוס הזעיר צריך להיות מוגדר כרכב להסעת ילדים כדי לשמש למטרה זו.
- אישור מערכת התרעה על השארת ילדים: באוטובוס הזעיר צריך להימצא אישור שנתי על תקינות מערכת התראה על השארת ילדים ברכב.
- שלט: אוטובוס זעיר המשמש להסעת ילדים יכלול שלט מלפנים ומאחור עליו נראית בבירור המילה "ילדים".
- ישיבה: אין להסיע ילדים בעמידה.
- פנסי איתות: פנסי האיתות של האוטובוס הזעיר יופעלו בכל פעם שהדלת תיפתח להורדת והעלאת ילדים.
- עלייה והורדה מצד ימין: הילדים ירדו מן האוטובוס הזעיר ויעלו אליו רק מדלתות הקבועות בצדו הימני.
- בטיחות בעת תחילת הנסיעה: הנהג המסיע ילדים יוודא שהילדים השלימו את ירידתם מן הרכב והתרחקו מנתיב הנסיעה שלו לפני שיתחיל בנסיעה.
- סריקה בסוף ההסעה: עם תום ההסעה, יסרוק הנהג את הרכב כדי לוודא שלא נותרו בו ילדים.
היכנסו לכתבה המלאה בנושא חוקים וכללים בעת הסעת ילדים.
בדיקת חורף
תקנה 273ד בתקנות התעבורה מציינת את הדרישה של האוטובוס הזעיר לעבור בדיקת חורף שנתית.
על פי סעיף (ב) בתקנה, ללא אישור שנתי כי הרכב נבדקת בבדיקת חורף ונמצא תקין, אין לנהוג על הרכב בין התקופה של מהראשון בנובמבר ועד ל-31 במרס.
סעיף (ג) קובע כי בדיקת החורף תהיה בדיקה על פי מפרט והוראות של מנהל אגף הרכב, אשר ניתן לעיין בה דרך משרד התחבורה, או בדיקת רישוי שנתית (טסט) שנעשתה לא יותר מ-90 ימים לפני הראשון בנובמבר.
לרשימה המלאה של בדיקות הכרחיות לקראת החורף וכללי הזהירות בנסיעה על כביש רטוב.
תקנות ודרישות נוספות
תקנות התעבורה הן רבות ומגוונות, וכוללות אינספור סעיפים אשר מגדירים באופי טכני למדי את הדרישות מכל כלי רכב ומכל בעל רישיון.
בעוד שניתן לעיין בחוק עצמו ולאסוף את הפרטים הרלוונטיים עבור נהיגה באוטובוס זעיר, אין צורך בכך, שכן כחלק מקורס ההכשרה לנהיגה באוטובוס זעיר ציבורי, הנהג לעתיד יזכה ללמוד אודות התקנות הרלוונטיות לו.
באופן זה ניתן להבטיח נהיגה תקינה על פי החוק עם רכב המציית לכל הכללים, אך מעל לכך, ניתן להבטיח חוויה נהיגה נכונה ובטיחותית לנהג, לנוסעים ולסובבים.
