כללי בטיחות וזהירות בעת עבודה עם מלגזה

מלגזה – רכב משא המשמש להובלת מטענים כבדים למרחקים קצרים.

המלגזה מרימה, מורידה ומשנעת מטענים בעזרת שני מזלגי פלדה הנכנסים מתחת למטען.

אי לכך, מפעיל מלגזה, או מלגזן, הוא נהג בעל רישיון להפעלת מלגזה.

בכדי לקבל רישיון למלגזה חייב המבקש לעבור קורס הדרכה מקצועי על הפעלת המלגזה וכן על כללי הבטיחות במוסד שאושר ע"י משרד התחבורה.

קצת על מלגזה ונהיגה בה

ככלי יעיל ביותר המשמש בתעשייה ובחקלאות בשביל להוביל ולסדר מטענים כבדים, פעולות כגון סידור ערימות חציר או הרמת משאות כבדים במחסנים.

אופי העבודה נוטה להיות מסוכן  ומפעיל המלגזה חייב להיות מקצועי וערני בעת העבודה.

איכות הקורס חשובה ביותר, שכן תאונות מלגזה הן קטלניות ביותר וגובות חיי אדם מדי שנה.

בכתבה הבאה נפרט על גורמי הסיכון אליהם חשוף הנהג, דרכים למנוע תאונות מלגזה, כללי בטיחות ומידע חיוני לאלו הרוצים להיות נהגי מלגזה מקצועיים.

גורמי סיכון בהפעלת מלגזה

שלושה גורמים שונים חושפים את המלגזן לסכנה:

• המלגזן – הגורם האנושי.
  פקטורים שונים יכולים לגרום לתאונת מלגזה באשמת המפעיל.
  הראשון והחשוב שבהם הוא הכשרת המלגזן.
  מפעיל שלא עבר הסמכה, עבר הסמכה ברמה נמוכה או לא עבד על מלגזה מזה זמן מהווה סיכון לא רק לעצמו אלא גם לעובדים סביבו.
  מלגזן עייף, פזיז וחסר אחריות מסכן את עצמו ואחרים.
• המלגזה – הגורם המכני.
  כמו כל כלי עבודה, המלגזה יכולה לסבול כשלים מכניים.
  תקלות במלגזה יכולות להיות הרות אסון כבד בשל אופי ומשקל המטענים אותם היא נושאת.
  מטען כבד שנופל מגובה יכול להפוך את המלגזה ולפגוע במפעיל ואף באנשים שבסביבת העבודה.
• סביבת העבודה – עובדים אחרים שבוחרים להיות בסביבת עבודת המלגזה חייבים להיות זהירים ביותר שלא להפריע לעבודה תקינה.
  כמ כן, הם חשופים ליתר סכנה במקרה של תאונה או תקלה.
  סביבת עבודה צפופה ואי-הקפדה על כללי הבטיחות מסכנים את כל האנשים באזור.
  גורמים נוספים בסביבת העבודה, כגון חומרים כימיים, תנאי השטח וגורמים ארגונומיים משפיעים רבות על עבודת המלגזן ומהווים סיכון נוסף.

כיצד למנוע את התאונה הבאה?

הקפדה נכונה על כללי הבטיחות היא בראש ובראשונה למניעת תאונות.

הסמכה איכותית ומקצועית חשובה לא פחות.

חובה זו חלה לא רק על המלגזן אלא גם על שאר העובדים בסביבה וכמובן על המעסיק ומנהל העבודה.

ישנם שני סוגים של תאונות מלגזה:

• תאונה עם הולכי רגל – תאונות בין מלגזות לבין הולכי רגל קורות בתכיפות.
  מספר פעולות פשוטות ימנעו אסון:
  • סימון נתיבים מופרדים להולכי רגל ולמלגזות וכן נתיבים שונים לתנועת המלגזות.
  • שילוט אזהרה ותמרורים לרכבים ולהולכי הרגל.
  • לימוד והדרכה לנהגים ולהולכי הרגל בנוגע לתנאי סביבת העבודה ואופי עבודת המלגזות בשטח.
    העמקת המודעות בקרב כלל העובדים היא מפתח לבטיחות בעבודה.
  • במקרה הצורך יש להשתמש בסימני אזהרה קוליים, כמו קריאות וצפירות וכן בהבהוב אורות.
• תאונה בזמן שינוע המלגזה – תאונות הקורות בזמן תנועת המלגזה בעבודתה ניתנות למניעה באמצעות שמירה על כללים אלו:
  • תשומת לב הנהג ומודעותו לסביבה ולמכשולים.
  • בדיקה מקדימה למעברי המלגזה לווידוא רוחב מתאים למטען.
  • מרכז כובד המטען צריך להיות במרכז, בין הקלשונים.
  • הרמת מטענים התואמים את כושר ההרמה של המכונה.
  • הרמת הכפות והטיית התורן לאחור כשהמלגזה עמוסה ישמרו על יציבות בעת הנסיעה.

כמובן, פעולות חשובות למניעת כל סוג תאונה הן נהיגה נכונה, במהירות מתאימה ובצורה רגועה והפעלת המכונה בהתאם להוראות היצרן.

הגנה מרבית על מפעילי המלגזה

דבר ראשון המגן על המלגזן הוא ציוד המגן האישי, אותו חייב לספק המעביד, ע"פ חוק.

בד בבד המפעיל חייב להשתמש באותו ציוד הסופק לו.

הציוד אינו נועד להחליף את כללי הבטיחות הנוגעים להפעלת המלגזה. ציוד מגן אישי כולל:

• הגנת ראש – קסדה.
• הגנת שמיעה – אטמי אוזניים.
• הגנת רגליים – נעלי בטיחות.
• הגנת עיניים – משקפי מגן.
• הגנה כללית – ביגוד נגד קור לעבודה במתקני קירור וכן ביגוד הגנה מפגעי מזג אוויר.
• הגנה מיוחדת – המתאימה לעבודה הכרוכה בטיפול בחומרים ומטענים שונים הדורשים ביגוד מגן נוסף.

לפני תחילת העבודה עם המלגזה יש לוודא תקינות כלל המערכות, הימצאות מטף לכיבוי אש וכן את נוחות המושב למפעיל.

על המלגזן להתחיל את תנועת המלגזה באטיות, לשמור שתי ידיים על ההגה בעת נהיגה, שימוש באותות אזהרה לרכבים והולכי רגל (אורות איתות, פנסי אזהרה וצופר) והאטת המלגזה בקטעי מסלול מסוכנים.

ומה אומר החוק?

תאונות מלגזה יכולות להיבחן כתאונות עבודה או כתאונות דרכים:

• תאונת עבודה – ככלל, עובד הנפגע, בכל צורה שהיא, זמן ביצועו עבודתו רשאי להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.
  אך תאונה שנגרמה בשל רשלנות של העובד ואי-ציות לכללי הבטיחות שהוכתבו ע"פ התקנות או המעביד לא עונה להגדרה.
  בתאונת עבודה החייב בפיצוי הנפגע הוא המוסד לביטוח לאומי.
  בנוסף לתביעה מול ביטוח לאומי, אם ישנה עילה לתביעת המעביד, בשל תנאי עבודה לקויים ורשלנות, יש להגישה בנפרד.
• תאונת דרכים – משום שהמלגזה היא רכב מנועי, תאונה בין רכבים ו\או הולכי רגל יכולה להיחשב כתאונת דרכים.
  על הנפגע לתבוע פיצויים מחברת הביטוח.
• תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – בשל שימוש המלגזה – רכב מנועי – בסביבת עבודה, תאונה המתרחשת במצב כזה יכולה להיחשב כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.
  השוני המרכזי במצב כזה הוא מעורבות המוסד לביטוח לאומי, החייב להשתתף בפיצוי הנפגע יחד עם חברת הביטוח.
  בשל מורכבות המצב, יש להגיש שתי תביעות נפרדות, אחת למוסד לביטוח לאומי ואחת לחברת הביטוח, בשביל לקבל את סך הפיצויים הכולל.

 עדיף סרטון אחד מאלף מילים

תאונות מלגזה יכולות להיות קטלניות ביותר וגובות חיי אדם, גם בישראל.

באוגוסט 2009 מפעיל מלגזה נמחץ תחת גלגלי הרכב בעת נסיעה בירידה.

הנהג איבד שליטה, קפץ מתא הנהג ונלכד מתחת לגלגלים.

הוא פונה לביה"ח במצב אנוש ונפטר מפצעיו לאחר מכן.

מקרה נוסף שקרה באותה השנה, בשוק הסיטונאי בפתח-תקווה, בו המלגזה התהפכה ומחצה את המפעיל למוות.

להלן סרטון קצר המציג מקרי תאונות מלגזה, אף אם בצורה מבדרת, שתועדו בוידאו.

על כל תאונה נסביר את הגורם לתאונה, על פי סדר הופעתן בסרטון:

• היסחפות – נהג המלגזה נסע במהירות גבוהה וביצע פנייה חדה.
  מהירות מופרזת שאינה תואמת את סביבת העבודה ופזיזות גרמו להתהפכות.
• פעלול – מקרה פשוט זה מראה כיצד נהג חסר אחריות, רשלן וחובבן מנסה לבצע פעלול בעזרת כלי עבודה וגורם לתאונה.
  במזל, המפעיל הוא הנפגע היחיד בתאונה זו.
• התרסקות – עובדי המוסך דוחפים החוצה רכב כאשר מלגזה מגיעה דוהרת במורד הדרך.
  פה הנהג נסע במהירות רבה מדי לסביבת העבודה ולא לקח בחשבון את האפשרות שרכבים ואנשים יוצאים מפתח המוסך.
  נראה שאין נפגעים בתאונה.
• בטיחות הפעלה – ללא נפגעים אך עם נזק לרכוש, מפעיל המלגזה נהג בחוסר מקצועיות ולא דאג לאזן את המשא בעת הנחתו.
  הקיר הכבד, כאשר נוטה מטה, משך יחד איתו את המלגזה.
  הנהג לא פעל על-פי הוראות ההפעלה הנכונות.
• רשלנות – על כף המלגזה המורמת לגובה רב מונחות פחיות בירה בזמן שהנהג נוסע לאחור.
  נהיגה פזיזה וסיבוב חד מדי גרמו להפלת המטען מהכפות.
• פריקה – נהג המלגזה יוצא מתוך הנגרר ומבצע פנייה חדה לשמאל.
  מבלי לשים לב לרמפה מתחתיו המלגזה מתהפכת ומוחצת את המפעיל.
  התאונה נגרמה בשל חוסר מודעות לסביבת העבודה.
• חוסר איזון – במקרה הזה המטען הונח באופן לא יציב על כפות המלגזה.
  כאשר הורם, במטען התהפך.
  מפעיל המלגזה לא דאג להניח את המטען באופן שווה בין שתי הכפות.
• הרמה שגויה – אותו כנ"ל, רק במקרה זה הנהג לא טעם את המטען עד לסוף הכפות ומשך אותו לאחור לפני הרמת הכפות וגרם לריסוק הבקבוקים.
• מטען רחב – מטען המלגזה רחב יותר מהמעבר, המטען פוגע במדפים וגורם להתמוטטות.
  התאונה קרתה בגלל שהנהג לא בדק מראש את התאמת רוחב המטען לרוחב המעבר.
• האצה מהירה – ניתן לראות בברור שהמלגזן פשוט מאוד האץ בתחילת הנסיעה בחדות, איבד שליטה, פגע במדפים וגרם לקריסה נוראית.
  כמו שצוין למעלה, יש לפעול בזהירות ועדינות ורצוי מאוד שבמהירות נמוכה, במיוחד בתחילת העבודה.
  התאונה מצביעה על נהג שאינו מנוסה בעבודה בסביבה צפופה.

לסיכום,

מלבד עמידה בדרישות הקורס, נהג מלגזה חייב לקבל הכשרה מקצועית ונכונה בה הוא לומד את הפרטים הקטנים שרק הניסיון מלמד.

בבית הספר לנהיגה "קרן" מורים מוסמכים ומנוסים מלמדים לא רק את הנדרש מהם, אלא גם את כללי הבטיחות שרק בעלי ותק יודעים וכן מושגי יסוד בפיזיקה החיוניים למפעיל העתידי.

רק ב"קרן" טיפול מלא בניירת החניכים מול משרד התחבורה ואפשרות לבחינה חוזרת ללא תשלום.

לקבלת הצעות מיוחדות לארגונים, למפעלים ולקבוצות מעל 10 אנשים בעניין מלגזות ולפרטים נוספים, ניתן לפנות בטלפון: 072-3385505/ 050-8201300, או באתר.